בתגובות לפוסט הקודם שאלה הילה קורן על המקום לדבר על תהליכים ארגוניים הקשורים לחדשנות. נושא זה יטופל, כמובן, ביחידות המתקדמות יותר של הקורס. ניתן לטעום על קצה המזלג כמה מהנושאים האלו בהרצאה קצרה שלי על ניהול חדשנות, שפנתה לציבור הרחב. אני שוב מודה לשאר המגיבים, הן בבלוג והן באמצעות אפיקים אחרים.
בשבועיים האחרונים כתבתי את הפרק שעוסק בחדשנות בישראל. האתגר הגדול ביותר היה לכתוב פרק שיהיה משמעותי גם עוד חמש או עשר שנים, כאשר ייתכן שהמצב של ישראל יהיה שונה. הפרק מורכב מסקירה הסטורית זריזה של חדשנות בישראל מקום המדינה ועד שנת 2000: ה"נס הכלכלי" עם קום המדינה, השפל שהחל ב-1973 וההתדרדרות עד אמצע שנות ה-80, ואז היפתחות של הכלכלה, הגברת המעורבות הכלכלה הגלובאלית, והשתלבות בפריצות הטכנולוגיות של אותה תקופה, ובעיקר מהפכת התקשוב. בשלב זה אנו נוגעים בנושא ההון האנושי של ישראל, ובהתאמתו לכלכלת המידע. נושא עובדי הידע יורחב ביחידה 2. אגב, למישהו יש מושג למה מקובל לתרגם את המושג knowledge economy ל"כלכלת המידע" ולא "כלכלת הידע"?
את החדשנות בישראל בעשור האחרון בחרתי לתאר באמצעות ה-global innovation index שמשווה בין החדשנות במדינות שונות בעולם. הוא מתאר ומדרג הן את תשומות החדשנות כמו הון אנושי, והן את התשואות כמו פטנטים, פרסום מאמרים מדעיים, או ייצוא של מוצרי היי טק. דיון במדד הזה מאפשר לבחון את ישראל לעומת מדינות אחרות, ולראות תחומים שבהם אנו חזקים ואחרים שבהם אנו חלשים יותר. מדד זה גם מדגים את הקושי למדוד את הדבר הערטילאי הזה שנקרא חדשנות (לא לדאוג: ביחידה 2 נגדיר למה *אנחנו* מתכוונים במושג חדשנות בקורס הזה!)
לסיום, אנו מסתכלים קדימה ומנסים לבחון את עתידה של ישראל כמדינה חדשנית, את החשיבות לקדם חדשנות לא רק בתעשיית ההיי טק, וכך הלאה. לצורך הדיון הזה אני נעזרתי רבות בדוחות של מוסד נאמן, ובעיקר דו"ח שלישי בסדרה שכותרתו "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל".
הפרק האחרון של היחידה יעסוק בנושא של "הבניה חברתית של טכנולוגיה" (social construction of technology) וישתמש כנראה בשתי דוגמאות שכבר הוזכרו בפוסטים קודמים: פרויקט ה-OLPC ופרויקט ייבוש החולה (שהציע שיזף). מצאתי הרבה חומר על ההסטוריה של ייבוש החולה, אך אם אתם מכירים חומר כתוב טוב על הנושא, אשמח לשמוע מכם.
בשבועות הקרובים אני אהיה בארצות הברית, במעבדה שאיתה אני עובד מזה שלוש שנים, ה- CollabLab. אני משער שאחזור לכתיבת קורס החדשנות כאשר אשוב באמצע אוגוסט.
תודה, וקיץ נעים!
בשבועיים האחרונים כתבתי את הפרק שעוסק בחדשנות בישראל. האתגר הגדול ביותר היה לכתוב פרק שיהיה משמעותי גם עוד חמש או עשר שנים, כאשר ייתכן שהמצב של ישראל יהיה שונה. הפרק מורכב מסקירה הסטורית זריזה של חדשנות בישראל מקום המדינה ועד שנת 2000: ה"נס הכלכלי" עם קום המדינה, השפל שהחל ב-1973 וההתדרדרות עד אמצע שנות ה-80, ואז היפתחות של הכלכלה, הגברת המעורבות הכלכלה הגלובאלית, והשתלבות בפריצות הטכנולוגיות של אותה תקופה, ובעיקר מהפכת התקשוב. בשלב זה אנו נוגעים בנושא ההון האנושי של ישראל, ובהתאמתו לכלכלת המידע. נושא עובדי הידע יורחב ביחידה 2. אגב, למישהו יש מושג למה מקובל לתרגם את המושג knowledge economy ל"כלכלת המידע" ולא "כלכלת הידע"?
את החדשנות בישראל בעשור האחרון בחרתי לתאר באמצעות ה-global innovation index שמשווה בין החדשנות במדינות שונות בעולם. הוא מתאר ומדרג הן את תשומות החדשנות כמו הון אנושי, והן את התשואות כמו פטנטים, פרסום מאמרים מדעיים, או ייצוא של מוצרי היי טק. דיון במדד הזה מאפשר לבחון את ישראל לעומת מדינות אחרות, ולראות תחומים שבהם אנו חזקים ואחרים שבהם אנו חלשים יותר. מדד זה גם מדגים את הקושי למדוד את הדבר הערטילאי הזה שנקרא חדשנות (לא לדאוג: ביחידה 2 נגדיר למה *אנחנו* מתכוונים במושג חדשנות בקורס הזה!)
לסיום, אנו מסתכלים קדימה ומנסים לבחון את עתידה של ישראל כמדינה חדשנית, את החשיבות לקדם חדשנות לא רק בתעשיית ההיי טק, וכך הלאה. לצורך הדיון הזה אני נעזרתי רבות בדוחות של מוסד נאמן, ובעיקר דו"ח שלישי בסדרה שכותרתו "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל".
הפרק האחרון של היחידה יעסוק בנושא של "הבניה חברתית של טכנולוגיה" (social construction of technology) וישתמש כנראה בשתי דוגמאות שכבר הוזכרו בפוסטים קודמים: פרויקט ה-OLPC ופרויקט ייבוש החולה (שהציע שיזף). מצאתי הרבה חומר על ההסטוריה של ייבוש החולה, אך אם אתם מכירים חומר כתוב טוב על הנושא, אשמח לשמוע מכם.
בשבועות הקרובים אני אהיה בארצות הברית, במעבדה שאיתה אני עובד מזה שלוש שנים, ה- CollabLab. אני משער שאחזור לכתיבת קורס החדשנות כאשר אשוב באמצע אוגוסט.
תודה, וקיץ נעים!
