חדשנות ממוקדת

מאז הפוסט האחרון הסתיימה הכתיבה של היחידה השלישית של הקורס, ושלוש היחידות הראשונות יוצאות בימים אלו ל"שטח" לקבלת משוב מיועצים. מה תפקידם של היועצים? שיטת העבודה באוניברסיטה הפתוחה היא שכל יחידת לימוד בכל קורס זוכה למשוב של מספר יועצים, באופן דומה למשוב-עמיתים על מאמרים אקדמיים. המשוב של כל היועצים מגיע אל הכותב/ים, ומסייע לשפר את תכני הקורס. היועצים הם לרוב, אך לא תמיד, חברי סגל בכיר מאוניברסיטאות שונות שיש להם נסיון ורקע רלבנטיים לנושא היחידה. ככותב, אינני יודע מראש למי יישלחו היחידות, ומטעמים מובנים היועצים יכולים לבקש לשמור על אנונימיות כאשר הם נותנים משוב. אולם, ברוב המקרים היועצים שמחים להזדהות, ושמותיהם מופיעים לצידם של שמות כותבי הקורסים.

יחידה 3 נתרמה על ידי משוב שקיבלתי מכמה מכם, ויתכן שעוד אחזור אליכם בשלב מאוחר יותר כאשר נפיק חומרי מולטימדיה לגרסה המקוונת של ספר הקורס. תודה על הסיוע וההתעניינות!

בשבועות האחרונים התחילה העבודה על החלק השני של הקורס (יחידות 4-6) שכותרתו "חדשנות ממוקדת בארגון עתיר הידע". התיאור הנוכחי של מה שמתוכנן לחלק השני הוא:

בארגונים רבים הקשר בין הניתוחים האסטרטגיים לבין הפעילות בשטח הוא קשר רופף: הניתוחים אינם ממוקדים דיים, והמסקנות לא באות לידי יישום בשטח. בעולם שבו שינויים טכנולוגיים וחידושים בעלי השלכה אסטרטגית מתרחשים בקצב הולך וגובר, נתק כזה מסכן את עתידו של הארגון. בחלק זה של הקורס מכירים התלמידים את גישת הניהול הממוקד. הניהול הממוקד משלב מספר גישות ניהוליות ומתבסס על עקרון ה- satisficer (מסתפקן). הוא שם דגש על שיטות המביאות לשיפור מהיר ובר מדידה באותם מדדי ביצוע שהוגדרו כחשובים ביותר למימוש מטרות הארגון. גישת הניהול הממוקד מאפשרת למקד את הניתוח האסטרטגי שנלמד בקורס, ולמקד את קבלת ההחלטות הנדרשת כדי ליישם את מסקנות הניתוח באופן שישביח את ערך הארגון.

החלק הזה של הקורס נשען במידה רבה על גישת הניהול הממוקד, שיטה שעל פי הנסיון האישי שלי כיזם ומנהל, ומהנסיון רב השנים של פרופ' בעז רונן, האחראי האקדמי של הקורס, מסייעת לתהליך קבלת ההחלטות שמלווה תהליכי חדשנות בארגונים.

ביחידה הראשונה שעליה אני עובד בימים אלו התלמידים פוגשים את גישת ה-satisficer ואת היתרונות הניהוליים שלה, ושלושה כלים עיקריים: עקרון פרטו, טבלת המיקוד ומטריצת המיקוד. בעבודה על גישת ה-satisficer (אותה גישה שניתן לתמצת באימרה שהאויב הגדול ביותר של הטוב הוא הטוב ביותר) מצאתי את הסיפור שלהלן, המדגים את הגישה האלטרנטיבית, גישת האופטימיזציה...

The perfect wife

Once there were two friends who would meet every New Year's Eve and

discuss their future plans.

The first one asked the second, "What are you going to do this year?"

"I'm going to find myself the perfect wife," the first friend replied,

"Someone beautiful, cultivated and kind."

A year passed. The two friends met.

"Tell me, how did you get on?" asked the second friend.

"Not too well. I found a girl who was beautiful but had never read a

book and we had nothing in common. Next year I'll search further

afield."

Another year passed.

"How did you get on with finding your wife this year?"

"I searched even further and found a girl was beautiful and well-read

and I loved her for that but she was selfish - only ever thinking of herself.

Next year I'll search even further afield."

A third year passed.

"And how did you get on this year?" asked the second friend. "Did you

find the perfect wife?"

"I did," replied his friend. "I found someone beautiful, cultivated and

kind but there was small problem. She was looking for the perfect

husband."

ידע ומערכות מידע בארגון עתיר הידע

עברנו ליחידה השלישית שמתמקדת במערכות מידע ובנושא של ניהול ידע.

מערכות מידע הן תחום מיוחד בלימודי חדשנות. בראש ובראשונה הן תוצר של חדשנות, אך במידה רבה הן גם אחד מהכלים הראשיים שמסייעים לקדם חדשנות ולייעל אותה. בנוסף, שימוש לא נכון במערכות מידע יכול לפגוע בחדשנות של ארגון.

האתגר הגדול של היחידה הזו הוא שהנושא של מערכות מידע הוא רחב ועמוק. היה עלי לברור מתוך התחום הזה את אותם מרכיבים שהם גם חשובים, גם יציבים ולא משתנים לאורך זמן, וגם מחוברים לנושא ניהול החדשנות.

היחידה תתחלק לשולשה פרקים. הפרק הראשון עוסק במושגי היסוד נתונים מידע וידע, בחשיבות של מידע וידע לרמות שונות של קבלת החלטות בארגון (תכנון אסטרטגי, בקרה ניהולית, בקרה תיפעולית: "מודל אנתוני") ובסוגי הבעיות שאיתן מנהלים מתמודדים (מובנות, מובנות חלקית, ובלתי מובנות). תוך שימוש במאמר הקלאסי של Gorry & Morton, התלמידים לומדים על סוגים שונים של דרישות ממערכות מידע. אחד מהלקחים החשובים הוא שהדרישות ממערכות מידע הן רבות, ושסוגים שונים של מערכות מידע עונים על הצרכים השונים האלו.

בפרק השני של היחידה התלמידים עוסקים במערכות מידע וחדשנות מתוך הפרספקטיבה של "המודל העסקי של הארגון" אותו הם פגשו ביחידה השנייה. אנחנו בוחנים את ארבעת מרכיבי המודל העסקי (הצעת הערך ללקוח, תהליכים, משאבים, כספים), ופוגשים דוגמאות לשימוש במערכות מידע כדי לקדם חדשנות בכל אחד מהתחומים האלו. יתכן שאפנה אליכם בחיפוש אחרי דוגמאות ספציפיות בתחום הזה.

הפרק השלישי עוסק בניהול ידע וחדשנות: יצירת ידע, שימורו, ארגונו, והשימוש בו, לצרכי חדשנות. אני מתכוון להשתמש בו כדוגמה ראשית בסיפור של קאזינו סיזרס (Ceasars). מסיפור המקרה הזה ניתן ללמוד כיצד הקאזינו מנצל ידע שהוא אוסף כדי לחדש באופן שוטף. יש פודקאסט מצוין על הנושא.

אם יש לכם דוגמאות יפות לשימוש אסטרטגי במערכות מידע, אני בשלב האיסוף של סיפורים כאלו. את הדוגמאות הקלאסיות כמו וולמרט אני מכיר. אני מחפש סיפורים פחות מוכרים ו/או ישראליים. אני גם אשמח לסיפורי כשלון: כיצד שימוש לא נכון במערכות מידע הוביל לפגיעה אסטרטגית בארגון.

וכמובן, לא לשכוח להרשם לכנס צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה שיתקיים עוד קצת יותר מחודש. ההרשמה המוקדמת נפתחה. מספר המקומות מוגבל, אז הקדימו להרשם.