היחידה הראשונה של הקורס עוסקת בחשיבות החברתית של חדשנות. היחידה "בוחנת את ההשלכות החברתיות של חדשנות. חדשנות היא מרכיב חשוב בכלכלה של כל מדינה, ובכלכלה של מדינת ישראל בפרט. היחידה בוחנת באופן ביקורתי את הטיעונים המקובלים בעד חדשנות, ומראה שלחדשנות פנים רבות. לאחר הצגת נתונים על חדשנות בישראל ודיון בנושא החדשנות בהקשר הישראלי, התלמידים פוגשים את גישת ההבניה החברתית של טכנולוגיה, ולומדים להעזר בה כדי לנתח את ההשלכות האפשריות של חדשנות על החברה."
יש לי שתי מטרות הראשיות ביחידה הזו: ראשית לדון, כמו כל קורס העוסק בניהול של חדשנות, בתרומה החשובה של חדשנות לחברה.שנית, לפתח אצל הקוראים/תלמידים את הגישה הביקורתית כלפי חדשנות (ובכלל). הרי לא כל חדשנות טובה, ולא כל טכנולוגיה מקדמת את החברה.
התייעצות עם קולגה שלי, ד"ר ישי מעוז (כלכלן באו"פ) חידדה אצלי את התובנה שטיעונים כלכליים על חשיבותה של החדשנות (מגבירה את הצמיחה, משפרת את התעסוקה, וכו') הם פשטניים. כמעט כל ספר לימוד בתחום מתחיל איתם, אבל אלו לרוב טיעונים די חלשים. הפתרון שלי הוא לשלב בין דיון בתרומה של חדשנות, לבין הטיעונים נגד (לדוגמה, סיפור ה-Luddites).עוד על זה, בפוסטים אחרים.
מה שאני מחפש, בשלב זה, זה דוגמה ("קייס") טובה להדגים את המורכבות של הקשר בין חדשנות לבין תרומה לחברה. המקרה שאני חשבתי עליו זה דוגמת "מחשב ה-$100", או כפי שהפרויקט נקרא One Laptop Per Child (קישור). פרויקט מרתק, אבל גם שנוי במחלוקת (המחלוקת מתוארת היטב במאמר הזה מתוך ה-Communications of the ACM. יש ברשת חומרים מצוינים שבהם מתוארים יעדי הפרויקט, וניתן לראות עד כמה המציאות שונה מהתכנון, בעיקר בגלל חוסר רגישות של מובילי הפרויקט לנושאים תרבותיים וחברתיים. הפרויקט הזה גם מדגים את ההבדל בין רעיון/המצאה, לבין חדשנות, שזה המימוש של ההמצאה בשטח. פן מעניין נוסף של הפרויקט זה שהוא הוביל לפיתוח של קטגוריית מוצרים חדשה לחלוטין, ה-netbooks, קטגוריה שהתעשייה נדחפה אליה במידה מסוימת "בעל כורחה".
החסרון הראשי של דוגמת ה-OLPC זה שהיא עכשווית מדי. אני מעדיף להשתמש בקורס בדוגמאות "קלאסיות" יותר, דוגמאות שכבר "התייצבו" ולא ימשיכו להשתנות בשנים הבאות. צריך לזכור שאני כותב ספר שרק יצא לאור עוד יותר משנתיים, ושחיי המדף שלו אמורים להיות ארוכים. אם יש לך הצעות/רעיונות לדוגמאות קלאסיות יותר של חדשנות שהתרומה החברתית שלה הייתה שנויה במחלוקת, אבל שגם מדגימה בבירור את ההבדל בין הרעיון הראשון (ההמצאה/הרעיון), לבין המימוש שלו בשטח, אני אשמח לשקול להחליף את הדוגמא. יש רעיונות?
יש לי שתי מטרות הראשיות ביחידה הזו: ראשית לדון, כמו כל קורס העוסק בניהול של חדשנות, בתרומה החשובה של חדשנות לחברה.שנית, לפתח אצל הקוראים/תלמידים את הגישה הביקורתית כלפי חדשנות (ובכלל). הרי לא כל חדשנות טובה, ולא כל טכנולוגיה מקדמת את החברה.
התייעצות עם קולגה שלי, ד"ר ישי מעוז (כלכלן באו"פ) חידדה אצלי את התובנה שטיעונים כלכליים על חשיבותה של החדשנות (מגבירה את הצמיחה, משפרת את התעסוקה, וכו') הם פשטניים. כמעט כל ספר לימוד בתחום מתחיל איתם, אבל אלו לרוב טיעונים די חלשים. הפתרון שלי הוא לשלב בין דיון בתרומה של חדשנות, לבין הטיעונים נגד (לדוגמה, סיפור ה-Luddites).עוד על זה, בפוסטים אחרים.
מה שאני מחפש, בשלב זה, זה דוגמה ("קייס") טובה להדגים את המורכבות של הקשר בין חדשנות לבין תרומה לחברה. המקרה שאני חשבתי עליו זה דוגמת "מחשב ה-$100", או כפי שהפרויקט נקרא One Laptop Per Child (קישור). פרויקט מרתק, אבל גם שנוי במחלוקת (המחלוקת מתוארת היטב במאמר הזה מתוך ה-Communications of the ACM. יש ברשת חומרים מצוינים שבהם מתוארים יעדי הפרויקט, וניתן לראות עד כמה המציאות שונה מהתכנון, בעיקר בגלל חוסר רגישות של מובילי הפרויקט לנושאים תרבותיים וחברתיים. הפרויקט הזה גם מדגים את ההבדל בין רעיון/המצאה, לבין חדשנות, שזה המימוש של ההמצאה בשטח. פן מעניין נוסף של הפרויקט זה שהוא הוביל לפיתוח של קטגוריית מוצרים חדשה לחלוטין, ה-netbooks, קטגוריה שהתעשייה נדחפה אליה במידה מסוימת "בעל כורחה".
החסרון הראשי של דוגמת ה-OLPC זה שהיא עכשווית מדי. אני מעדיף להשתמש בקורס בדוגמאות "קלאסיות" יותר, דוגמאות שכבר "התייצבו" ולא ימשיכו להשתנות בשנים הבאות. צריך לזכור שאני כותב ספר שרק יצא לאור עוד יותר משנתיים, ושחיי המדף שלו אמורים להיות ארוכים. אם יש לך הצעות/רעיונות לדוגמאות קלאסיות יותר של חדשנות שהתרומה החברתית שלה הייתה שנויה במחלוקת, אבל שגם מדגימה בבירור את ההבדל בין הרעיון הראשון (ההמצאה/הרעיון), לבין המימוש שלו בשטח, אני אשמח לשקול להחליף את הדוגמא. יש רעיונות?
