היחידה הראשונה של הקורס עוסקת בחשיבות החברתית של חדשנות. היחידה "בוחנת את ההשלכות החברתיות של חדשנות. חדשנות היא מרכיב חשוב בכלכלה של כל מדינה, ובכלכלה של מדינת ישראל בפרט. היחידה בוחנת באופן ביקורתי את הטיעונים המקובלים בעד חדשנות, ומראה שלחדשנות פנים רבות. לאחר הצגת נתונים על חדשנות בישראל ודיון בנושא החדשנות בהקשר הישראלי, התלמידים פוגשים את גישת ההבניה החברתית של טכנולוגיה, ולומדים להעזר בה כדי לנתח את ההשלכות האפשריות של חדשנות על החברה."
יש לי שתי מטרות הראשיות ביחידה הזו: ראשית לדון, כמו כל קורס העוסק בניהול של חדשנות, בתרומה החשובה של חדשנות לחברה.שנית, לפתח אצל הקוראים/תלמידים את הגישה הביקורתית כלפי חדשנות (ובכלל). הרי לא כל חדשנות טובה, ולא כל טכנולוגיה מקדמת את החברה.
התייעצות עם קולגה שלי, ד"ר ישי מעוז (כלכלן באו"פ) חידדה אצלי את התובנה שטיעונים כלכליים על חשיבותה של החדשנות (מגבירה את הצמיחה, משפרת את התעסוקה, וכו') הם פשטניים. כמעט כל ספר לימוד בתחום מתחיל איתם, אבל אלו לרוב טיעונים די חלשים. הפתרון שלי הוא לשלב בין דיון בתרומה של חדשנות, לבין הטיעונים נגד (לדוגמה, סיפור ה-Luddites).עוד על זה, בפוסטים אחרים.
מה שאני מחפש, בשלב זה, זה דוגמה ("קייס") טובה להדגים את המורכבות של הקשר בין חדשנות לבין תרומה לחברה. המקרה שאני חשבתי עליו זה דוגמת "מחשב ה-$100", או כפי שהפרויקט נקרא One Laptop Per Child (קישור). פרויקט מרתק, אבל גם שנוי במחלוקת (המחלוקת מתוארת היטב במאמר הזה מתוך ה-Communications of the ACM. יש ברשת חומרים מצוינים שבהם מתוארים יעדי הפרויקט, וניתן לראות עד כמה המציאות שונה מהתכנון, בעיקר בגלל חוסר רגישות של מובילי הפרויקט לנושאים תרבותיים וחברתיים. הפרויקט הזה גם מדגים את ההבדל בין רעיון/המצאה, לבין חדשנות, שזה המימוש של ההמצאה בשטח. פן מעניין נוסף של הפרויקט זה שהוא הוביל לפיתוח של קטגוריית מוצרים חדשה לחלוטין, ה-netbooks, קטגוריה שהתעשייה נדחפה אליה במידה מסוימת "בעל כורחה".
החסרון הראשי של דוגמת ה-OLPC זה שהיא עכשווית מדי. אני מעדיף להשתמש בקורס בדוגמאות "קלאסיות" יותר, דוגמאות שכבר "התייצבו" ולא ימשיכו להשתנות בשנים הבאות. צריך לזכור שאני כותב ספר שרק יצא לאור עוד יותר משנתיים, ושחיי המדף שלו אמורים להיות ארוכים. אם יש לך הצעות/רעיונות לדוגמאות קלאסיות יותר של חדשנות שהתרומה החברתית שלה הייתה שנויה במחלוקת, אבל שגם מדגימה בבירור את ההבדל בין הרעיון הראשון (ההמצאה/הרעיון), לבין המימוש שלו בשטח, אני אשמח לשקול להחליף את הדוגמא. יש רעיונות?
יש לי שתי מטרות הראשיות ביחידה הזו: ראשית לדון, כמו כל קורס העוסק בניהול של חדשנות, בתרומה החשובה של חדשנות לחברה.שנית, לפתח אצל הקוראים/תלמידים את הגישה הביקורתית כלפי חדשנות (ובכלל). הרי לא כל חדשנות טובה, ולא כל טכנולוגיה מקדמת את החברה.
התייעצות עם קולגה שלי, ד"ר ישי מעוז (כלכלן באו"פ) חידדה אצלי את התובנה שטיעונים כלכליים על חשיבותה של החדשנות (מגבירה את הצמיחה, משפרת את התעסוקה, וכו') הם פשטניים. כמעט כל ספר לימוד בתחום מתחיל איתם, אבל אלו לרוב טיעונים די חלשים. הפתרון שלי הוא לשלב בין דיון בתרומה של חדשנות, לבין הטיעונים נגד (לדוגמה, סיפור ה-Luddites).עוד על זה, בפוסטים אחרים.
מה שאני מחפש, בשלב זה, זה דוגמה ("קייס") טובה להדגים את המורכבות של הקשר בין חדשנות לבין תרומה לחברה. המקרה שאני חשבתי עליו זה דוגמת "מחשב ה-$100", או כפי שהפרויקט נקרא One Laptop Per Child (קישור). פרויקט מרתק, אבל גם שנוי במחלוקת (המחלוקת מתוארת היטב במאמר הזה מתוך ה-Communications of the ACM. יש ברשת חומרים מצוינים שבהם מתוארים יעדי הפרויקט, וניתן לראות עד כמה המציאות שונה מהתכנון, בעיקר בגלל חוסר רגישות של מובילי הפרויקט לנושאים תרבותיים וחברתיים. הפרויקט הזה גם מדגים את ההבדל בין רעיון/המצאה, לבין חדשנות, שזה המימוש של ההמצאה בשטח. פן מעניין נוסף של הפרויקט זה שהוא הוביל לפיתוח של קטגוריית מוצרים חדשה לחלוטין, ה-netbooks, קטגוריה שהתעשייה נדחפה אליה במידה מסוימת "בעל כורחה".
החסרון הראשי של דוגמת ה-OLPC זה שהיא עכשווית מדי. אני מעדיף להשתמש בקורס בדוגמאות "קלאסיות" יותר, דוגמאות שכבר "התייצבו" ולא ימשיכו להשתנות בשנים הבאות. צריך לזכור שאני כותב ספר שרק יצא לאור עוד יותר משנתיים, ושחיי המדף שלו אמורים להיות ארוכים. אם יש לך הצעות/רעיונות לדוגמאות קלאסיות יותר של חדשנות שהתרומה החברתית שלה הייתה שנויה במחלוקת, אבל שגם מדגימה בבירור את ההבדל בין הרעיון הראשון (ההמצאה/הרעיון), לבין המימוש שלו בשטח, אני אשמח לשקול להחליף את הדוגמא. יש רעיונות?
עדיין בקטגוריה של טכנולוגיה שאמורה לתמוך בתהליכי למידה והוראה, אני רוצה להציע את טכנולוגית ה"הוראה באמצעות מחשב" Computer Assisted Instruction, שפותחה על ידי פטריק סופיס Suppes בשנות השישים באונ' סטנפורד. הטכנולוגיה הזו התבססה על עקרונות ביהביוריסטיים של למידה. היא הובאה לארץ על ידי מט"ח, וד"ר לואיס אוסין שלמד אותה אצל סופיס, היה אחראי על פיתוח האלגוריתם הישראלי, שבעזרתו למדו חשבון ואנגלית, אח"כ מקצועות נוספים. חילוקי הדעת סביב הטכנולוגיה הזו הביאו בסיכומו של דבר לחיסולה- לפחות בתצורה המקורית.
השבמחקייבוש החולה?
השבמחקבתחום ה microfinance- היוזמה של יאנוס למיגור העוני - בנק גראמיין -
השבמחקhttp://www.grameen-info.org/index.php?option=com_content&task=view&id=16&Itemid=112
ששנוי במחלוקת, ויזמות דומות שצמחו ממנו כגון
www.kiva.org
האם חדשנות אינה עניין מלאכותי? חדשנות כורכת בתוכה עניינים חברתיים ותרבותיים. ייתכן שהגישה הטבעית של האדם היחיד היא נגד חדשנות, ודוקא להשאר במינימום אנרגיה של עצלות ("אתם לא אוהבים לחשוב", אמר לי מרצה לפיסיקה בטכניון, "כי לא לחשוב זה מרגיע"). מאידך בחברה רבת יחידים החדשנות כנראה מוסיפה קשרים בין בודדים שהם מורידים את סך האנרגיה של המערכת, למרות שכל יחיד פעלתן יותר.
השבמחקתודה רבה לצביה, שיזף, הילה וספי. רציתי רק לציין שאני אגיב על תגובות של קוראים לפוסט, בפוסט הבא. כך יקל על הקוראים לדעת מה מתרחש בבלוג, ואני אוכל גם לשלב משוב שמגיע אלי בדרכים נוספות.
השבמחקכמה נושאים:
השבמחק1. האם לא מדובר בחדשנות גם על סטרטאפים (חברות הזנק)? ישראל נחשבת כמובילה ויש לנושא באזז חברתי עצום והשלכות תרבותיות (למשל כל ילד חולם לפתוח סטרטאפ, הסידרה "מסודרים". . .).
2. לגבי דוגמאות, הרבה טכנולוגיות למיצוי אנרגיה שהיו חדשניות בעבר, היום מתגלות כמזיקות סביבתית ומורחקות חברתית - למשל זיקוק נפט ושימוש בדלק במכוניות המזהמות, כורים גרעיניים (בעיקר אלו שמתרחש בהם אסון, אך ניתן גם לדבר על פצצות אטום) ועוד. גם הטכנולוגיות של היום, למשל סלולר וWIFI, מאוד חדשניות ונפוצות, אך רק בעוד שנים נגלה אולי שהשפיעו על גופנו וחברתנו באופן לא ידידותי (ואז יהיה מאוחר מידי. . .). באותו הקשר - סיגריות וסמים (סמים ניתן אולי להגדיר כחדשניים ומתחדשים יחסית) - "טכנולוגיה" הרת אסון (למרות שיש לסמים כמובן גם יתרונות בהיבט בטיפול התרופתי בבתי חולים).
3. בהצלחה.
1. האם יש מסגרת כללית ותוכן עניינים? ההתייחסות שלך ביחידה הראשונה היא ברמת המקרו, אבל כפי שציין אלכס יש את רמת המיקרו - הסרטאפים ובכלל חדשנות באירגון בכל מיני אספקטים. אני חושבת שחשוב לדעת איך הדברים מתחברים ברמת העל
השבמחק2. כדאי אולי להציג את השפעת החדשנות על הפער החברתי / כלכלי. נראה לי שנושא זה תופס לכל אורך ההסטוריה. אין לי מאמרים ספציפים אבל אני משוכנעת שנעשתה על זה הרבה עבודת מחקר
כל תואר שמשמש לשיווק, בין אם שיווק של רעיונות ובין אם שיווק של מוצרים, הוא, לדעתי, פסול בהקשר אקדמי (פרט לעיון האקדמי במנהגי השיווק). אני מאמין שהתואר "חדשני" נוצר כדי לשמש בשיווק.
השבמחקנסו להחליף אותו במילים שלכם/ן ותראו מה התוכן האמיתי שלו.