התרומה הכלכלית של חדשנות

לפני שאציג את הנושא של הפוסט הזה, אני רוצה להתייחס לתגובות שקיבלתי לפוסט הקודם.
ההצעות של שיזף, צביה והילה היו מצוינות. ההצעה של שיזף היתה המפתיעה ביותר: ייבוש החולה. מאד ישראלי, מאד לא "היי טק", ועיון בחומר המקוון על הנושא היה מרתק. את הנושא של טכנולוגיית למידה אני מכיר היטב, ונושא המיקרו-מימון הוא נושא מעולה, אם כי הביקורת עליו היא יחסית חדשה. אני בטוח שאציג את הנושא בקורס, אך אני לא בטוח שהוא בשל להצגה כנושא שנוי במחלוקת.
ספי אלכס ודורית שאלו שאלות כלליות יותר שעל כולן תתקבל תשובה עד סוף היחידה השנייה. אני אגדיר למה אני מתכוון כשאני אומר חדשנות, אסביר מדוע נושא היזמות (סטארט-אפים) הוא נושא שאני לא אטפל בו לעומק, ועל הנושא שדורית העלתה לגבי פער כלכלי/חברתי אני אדבר בפוסט של היום.
תודה לכל המגיבים, וגם לאלו שהעבירו את הקישור לבלוג לאחרים. סטטיסטיקת הצפיות של הבלוג היא יפה ומעודדת.

הפוסט של היום עוסק במבוא ליחידה, ובפרק הראשון של היחידה הראשונה. סיימתי טיוטה ראשונה של שליש ראשון זה של היחידה, והוא מוכן למשוב מכם.

היחידה נפתחת במבוא שנקרא "איך הפכה מדינת ישראל ל"מדינת סטארט אפ"? עיבדתי ראיון לניו יורק טיימס עם דן סניור, אחד ממחברי הספר הידוע Start Up Nation. מי שמכיר את הספר לא יופתע שגם הראיון הוא מאד חיובי ומתלהב. בסוף הראיון התלמידים נשאלים שאלות על הראיון: אי דיוקים, שגיאות, ואפילו האם מדינת ישראל שהם מכירים היא עדין מובילה בקנה מידה בינלאומי בתחום של טכנולוגיה וחדשנות (הרי גם ב-2020 הקורס הזה עדין יהיה פעיל...). אני מסביר לקוראים שהמטרה של היחידה היא לתת להם כלים לנתח טענות כמו הטענות של דן סניור, ושכלים אלו ישמשו אותם הן לבחינה של טענות בעד ונגד אימוץ חידושים בארגונים שלהם, הן לליבון הסוגיה של חדשנות בהקשרים רחבים יותר של החברה (חינוך, בטחון, בריאות, וכו'). לסיום, אני נותן שאלה למחשבה על מקרה "מהכותרות" שעוסק בהשקעה בחדשנות בתחום מרכזי (בטחון, רפואה, חינוך), ומבקש מהם לחשוב על שאלות שיש לבחון לפני שמאמצים חידוש כזה. למי שמעוניין בשאלה עצמה, אני אדביק אותה ואת התשובה בסוף הפוסט.

אחרי המבוא, אנו צוללים לנושא של "התרומה הכלכלית של חדשנות". פרק זה של היחידה הראשונה עוסק בקשר בין חדשנות לבין נושאים כמו צמיחה, תעסוקה, ותחרותיות. הפרק הזה נשען בעיקר על ספרות כלכלית שחקרה את התחום, והאתגר שלי הוא לספק לקוראים רקע מספיק כדי להבין את הנושא, בלי לגלוש לנושאים כלכליים שאינם נדרשים בקורס. כיוון שהרוב המוחלט של הקורס מתמקד בקבלת החלטות ברמת הפירמה או הארגון, נושאי ה"מאקרו" שקשורים לחדשנות הם רק נושאי רקע. מצד שני, חשוב לי שכבר בשלב זה הקוראים יתחילו לחשוב באופן ביקורתי על הנושא של תרומת החדשנות.חוץ מזה, כמעט כל ספר לימוד על חדשנות מתחיל בנושא הזה...  אני מקווה שהגרסה שלנו תהיה פחות פשטנית מהאופן שבו לרוב מוצג הנושא.

אחרי הצגת מושג הצמיחה הכלכלית, התלמידים לומדים על המהפכה התעשייתית, ועל המורכבות של הטיעון ההסטורי ש"המצאות כמו מנוע הקיטור ומנפטת הכותנה גרמו למהפכה התעשייתית" והובילו לצמיחה הכלכלית של אנגליה, ומאוחר יותר מערב אירופה. הם לומדים על החידושים הרבים של חברת וודג'ווד ששינתה את שוק מוצרי החרסינה והחרס באנגליה, ועל התגובות של בעלי המלאכה שנושלו מעבודתם (הלודים: Luddites). לאחר מכן, אנו רואים כיצד חידושים בתעשיית הרכב שינו כלכלות שלמות: ארה"ב בראשית המאה ה-20, ויפאן אחרי מלחמת העולם. גם כאן, התלמידים רואים שההסברים הפשטניים ("פורד המציא את פס הייצור ושינה את העולם") מסתירים מורכבויות לא מעטות.

הפרק ממשיך ודן בקשר בין חדשנות לבין תעסוקה. הפעם, הדוגמה היא "פרמיית ההשכלה": אותה פרמיה שיש לעובדים משכילים בעולם תעסוקתי שמאופיין בחדשנות. פרמיית ההשכלה מודגמת על ידי נתוני OECD על ההבדל בהכנסה בין בעלי תואר אקדמי לבעלי לחסרי תואר אקדמי (ההבדל הממוצע הוא $36K לעומת $53K, ובישראל הפער אף גדול יותר: מעל-50%).

אנו מסכמים את הפרק ואומרים שהקשר בין חדשנות לכלכלה הוא דו כיווני, ושחדשנות טכנולוגית לא יכולה להצליח ללא שינויים חברתיים, פוליטיים וארגוניים שמאפשרים לנצל את הטכנולוגיות, ושאותם כוחות חברתיים מושפעים, בתורם, מגורמים כמו צמיחה כלכלית ותעסוקה.

הפרק הבא של היחידה יעסוק בחדשנות ברמת הפירמה, וכותרתו כרגע היא "חדשנות ברמת הפירמה: הזדמנות ואיום", אבל הוא רק בשלבי כתיבה ראשונים.

אשמח לתגובות, שאלות והצעות על החלק הראשון. להלן אני גם מדביק את טיוטת השאלה הראשונה לחשיבה, ואת טיוטת "התשובה בסוף היחידה" לאותה שאלה.

_________________

שאלה 1:

חישבו על נושא שהיה בכותרות לאחרונה ושעסק בסוגיה של חדשנות באחד מהתחומים הבאים:

• שימוש במחשבים ו/או טכנולוגיות במערכת החינוך
• השקעה במערכת טכנולוגית יקרה במערכת הבטחון (מערכת הגנה או מערכת תקיפה)
• הכנסה של תרופה חדשה או טיפול חדשני לסל התרופות והטיפולים הממומנים על ידי המדינה

אלו שאלות יש לדעתכם לברר לפני שמתקבלת ההחלטה על הנושא?

(בגרסה המקוונת כל אחת מהדוגמאות תהיה מקושרת לדוגמה מן העיתונות המקוונת)

תשובה 1

ניתן לחשוב על שאלות רבות ומגוונות לגבי כל אחד מהנושאים. כמה מהשאלות הנפוצות הן:

1)    האם ניתן לפתור את אותה בעיה באמצעים טכנולוגיים אחרים?

2)    האם ניתן לפתור את אותה בעיה באמצעים שאינם טכנולוגיים?

3)    מה היא העלות של החידוש? במקרה של חידוש שיש לו הן עלות רכישה והן עלות אחזקה, מהי עלות האחזקה השנתית? מה יהיו העלויות עוד שנה? עוד שנתיים? עוד מספר שנים?

4)    מה אורך החיים של החידוש הזה? מתי אנו צופים שהוא יהפוך למיושן?

5)    מה הסיכויים שהחידוש לא יממש את הציפיות ממנו?

6)    האם רכישת החידוש מחייבת הסתמכות על גורמים נוספים לאחזקה ו/או תיקון? אם כן, מה יקרה אם אותם גופים יעלמו מהשטח?

7)    האם רכישת החידוש מחייבת השקעות נוספות בהדרכה? הכשרה? תשתיות? כח אדם?

8)    בהנחה שהתקציב הוא סופי ומוגבל, על חשבון מה תבוא ההשקעה בחידוש?

9)    האם יש גופים שכבר משתמשים בחידוש? מה משך הנסיון שלהם? ממה הם מרוצים, וממה הם לא מרוצים?

10)האם החידוש מוצג באופן מאוזן, או האם הוא מוצג כחידוש חסר תקדים שכמוהו לא נראה מעולם?