חדשנות ואסטרטגיה

בימים אלו סיימתי את כתיבת היחידה השנייה. אם בפוסט הקודם תואר הפרק הראשון העוסק בהגדרות ומושגי יסוד בחדשנות, הפרק השני והשלישי עסקו בנושאים של אסטרטגיה. הפרק השני התמקד בנושא המודל העסקי, שהוא מושג מאד מרכזי לתחום של ניהול חדשנות. חידושים רבים מאפשרים מודלים עסקיים חדשים, וחידושים רבים קשורים למודל העסקי עצמו. מודל עסקי הוא תיאור תמציתי של אופן הפעולה של ארגון, והוא מתחלק לשלושה תחומים: הצעת הערך ללקוח, תשתיות, וכספים. תחום התשתיות מתחלק למשאבים ותהליכים. הפרק שעוסק במודל העסקי מכיל גם כלי שלהערכתי יהיה פופולארי מאד שמלווה את התלמידים צעד אחר צעד בביצוע של ניתוח מודל עסקי של ארגונים (גם עסקים, אבל בהחלט גם מוסדות ללא כוונת רווח). לכלי הזה תהיה גם גרסה מקוונת שהתחלתי לתכנן בסיועו של אמיר וינר משה"ם.

הפרק הבא והאחרון ביחידה מלמד, על קצה המזלג, את עקרונות הניתוח האסטרטגי: ניתוח התעשייה (מודל חמשת הכוחות של פורטר), הסביבה (PEST), ושילוב המודל העסקי וניתוחי הסביבה והתעשייה לניתוח SWOT. הפרק מסכם עם הצגת שלוש האסטרטגיות הגנריות של פורטר. גם המודלים המוצגים בפרק זה ילוו על ידי כלים אנליטיים שמלווים את הקורא בביצוע הניתוח, וגם להם אנחנו מתכוונים לבנות גרסאות מקוונות. למיטב ידיעתי אין כלים מקוונים כאלו בעברית, אך אם אתם מכירים, אנא ספרו לי. אנחנו לא רוצים להמציא מחדש את הגלגל.

זהו המקום גם לשאול האם אתם מכירים אירועים בעברית באיכות טובה ומעלה? תלמידי הקורס ישתמשו בכלים האלו כדי לנתח אירועים אסטרטגיים שבהם יש לניהול חדשנות תפקיד חשוב, ואם קיים מקור טוב לאירועים כאלו בעברית, אשמח ללמוד עליו. אם לא, צריך יהיה לפתח...

היחידה הבאה עוסקת בנושא של ידע ומערכות מידע בארגון עתיר הידע. גם כאן, הנושא נרחב והאתגר הוא בצמצום ומיקוד התלמידים בנושאים החשובים ביותר לשיפור היכולות שלהם בניהול חדשנות.

תודה למסייעים ולמגיבים ביניכם. את רוב התגובות אני מקבל מחוץ לבלוג, באופן מקוון או פנים אל פנים. בכל מקרה, תודה רבה על המשוב המתמשך. וכאמור, אם אתם מכירים מקור טוב לאירועים, או כלי ניתוח אסטרטגי מקוונים, אנא ספרו לי.

מושגי יסוד בניהול טכנולוגיה וחדשנות

ראשית, תזכורת שנותרו עוד 10 ימים להגיש מאמרים ופוסטרים לכנס צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה.

בשבועות האחרונים אני עובד על יחידה 2 של הקורס, ובעיקר על הפרק הראשון: מושגי יסוד בניהול טכנולוגיה וחדשנות. המטרה של הפרק הזה היא, על פניה, לא מהדברים שתלמידים אוהבים במיוחד: הגדרות. אם ביחידה הראשונה דנו בנושא החדשנות וניהול החדשנות ללא הגדרות מדויקות, ובאופן כללי, כעת אין מפלט אלא למקד את הדיון. בחרתי לנסות ולהשיג את המטרה הזו על ידי שפה ידידותית אך מדויקת, ושימוש בדוגמאות רבות. הפרק פותח ומסביר ש:

"ניהול טכנולוגיה וחדשנות הוא תחום ידע רחב, שגבולותיו אינם ברורים ולעיתים אף שנויים במחלוקת. בקורס אנו מגדירים חדשנות כתהליך ארגוני שמטרתו לשפר את הישגיו של הארגון על ידי תרגום של רעיונות למוצרים, לשירותים או לשינויים ארגוניים. לפיכך, ניהול חדשנות היא תורה ניהולית העוסקת בקבלת ההחלטות ובפעולות הנדרשות ממנהלים כדי להשיג חדשנות שתשפר את ביצועי הארגון באופן מיטבי. כיוון שרבים מהחידושים שבהם עוסקים מנהלים קשורים לטכנולוגיה, מקובל לדבר על ניהול של "טכנולוגיה וחדשנות". בקורס אנו נתייחס לעיתים באופן נפרד לנושאים כמו טכנולוגיות מידע, חדשנות טכנולוגית, או שימושים חדשניים בטכנולוגיה, אך הדיון בכל הנושאים הקשורים לטכנולוגיה יתרחש תחת המטרייה הרחבה של ניהול חדשנות."

הפרק ממשיך להגדיר את ההקשר הארגוני ומסביר ש" קורס זה מתמקד בצרכים של מקבלי החלטות בארגונים עתירי ידע", ומגדיר מהם ארגונים עתירי ידע. אחרי שאלה שבוחנת את את הבנת שני המושגים האלו, התלמידים פוגשים שורה של תת פרקים קצרים שכותרתם היא "חדשנות היא לא...". אני לא בטוח שהכותרת הזו תישאר (למי שיש רעיון אחר, שיציע), אבל מטרת תת הפרקים היא להציג מושגים קרובים לחדשנות, אבל עדיין שונים, ולדון בהם בקצרה. התלמידים לומדים ש:

1. חדשנות היא לא רק המצאות
2. חדשנות היא לא רק טכנולוגיה
3. חדשנות היא לא יזמות
4. חדשנות היא לא רק יצירתיות
5. חדשנות היא לא רק פטנטים

 עד כאן הם לומדים על המושגים באדום, בליווי דוגמאות המבהירות את ההבדל בין חדשנות לבין המושג. לבסוף הם גם לומדים ש"חדשנות היא לא תהליך לינארי". בשלב זה, אני בטוח שהתלמידים זקוקים לאיזושהי פעילות סיכום שתאפשר להם "לשחק" עם כל המושגים ולבחון את ההבנה שלהם. אני התלבטתי זמן רב, ובחרתי להציג להם, שוב, סיפור היסטורי על חדשנות, שיאפשר לי להציג בפני התלמידים שאלות שיחייבו אותם להתמודד עם המושגים והדקויות שלהם. הסיפור שבחרתי הוא סיפור "המצאת הנורה החשמלית על ידי אדיסון". הרי אין סיפור יותר קלאסי ממנו (האם זו אחת הסיבות שציור של מנורה מסמל רעיון חדש?). בנוסף, סיפורו של אדיסון (אני נעזר רבות במאמר של Hargadon & Douglas משנת 2001) עשיר בדוגמאות רבות לחשיבות של המרכיבים הרבים שיש לקחת בחשבון כאשר מנהלים פרויקט חדשני. כמובן שההיסטוריה מתארת את אדיסון ומפעלו להטמעת התאורה החשמלית באופן מורכב בהרבה מהדימוי שיש לסיפור זה בקהל הרחב, כך שזו הזדמנות טובה נוספת לשבור מיתוסים ולהציב את התלמידים בפני המציאות המורכבת של חדשנות שבדיעבד נראית מובנת מאליה. יש מקורות רבים ומרתקים על סיפורו של אדיסון, ואני לא אשכח תערוכה מרתקת במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית בוושינגטון, עם המנורות, חוטי הלהט, העיצובים השונים ועוד.

עד כאן להפעם, ותודה מראש על המשובים, העצות, וההערות הבונות.

סיום היחידה הראשונה: ההבניה החברתית של חדשנות. וגם, קול קורא.

לפני הכל, קול קורא שעשוי לעניין רבים מכם: בימים אלו יצא קול קורא לכנס צ'ייס "לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה". זהו הכנס השביעי במספר, אבל השנה הוא עובר שינוי משמעותי ועוסק לא רק בחדשנות בהקשר של טכנולוגיות למידה, אלא בחדשנות באופן כללי. הקול הקורא כולל נושאים כמו ניהול חדשנות ואימוץ חדשנות. בשנה שעברה משך הכנס למעלה מ-500 משתתפים, ובעקבות זאת הוחלט השנה להרחיב אותו ליומיים, ולהקדיש חלק משמעותי מהכנס לנושא של חדשנות. אנחנו מחפשים תקצירי מאמרים אקדמיים (עד 2000 מילה) העוסקים בחדשנות, וזו ההזדמנות שלכם להצטרף להצלחה של הכנס הזה. כמו כן, אם יש לכם רעיונות לפאנלים, פנו אלי ישירות. אני מאד מקווה לראות אתכם בכנס הקרוב, והדדליין הוא עוד חודשיים. זה רחוק מספיק כדי להעמיד משהו טוב, אבל קרוב מספיק בשביל להתחיל ולפעול. ועכשיו, נחזור לתוכניתנו הרגילה.

כמתוכנן, סיימתי במחצית השנייה של אוגוסט את הכתיבה של הפרק הרביעי והאחרון של היחידה הראשונה בקורס. הפרק הציג את מושג ההבניה החברתית של הטכנולוגיה (SCOT - social construction of technology), שהיא גישה ש"בוחנת באופן ביקורתי את הטיעונים הנפוצים על קשר סיבתי ישיר בין גורמים טכנולוגיים ומדעיים, ובין משתנים בעלי חשיבות חברתית, ומעניקה כלים לחשוף את המורכבות של טיעונים אלו". גישה זו מוצגת בעיקר כגישה מנוגדת לדטרמיניזם הטכנולוגי שכל כך נפוץ בחשיבה הפופולארית על טכנולוגיה וחדשנות. שני המקרים שמוצגים בליווי שאלות למחשבה הם פרויקט הלפטופ לכל ילד (לפטופ ה-100$) שהוא דוגמה מצוינת לפרויקט שבו החשיבה הדטרמיניסטית הביאה לפגיעה עמוקה במטרות הפרויקט, ופרויקט ייבוש החולה. סיפור ייבוש החולה גם הוא דוגמה מרתקת לחשיבה דטרמיניסטית. דוגמה זו לא הייתה נכנסת לקורס ללא עזרת קוראי הבלוג הזה שהציעו אותו (תודה לשיזף רפאלי) ועזרו לי למצוא את עבודתו של עמי מעוז שכתב ניתוח SCOT של הפרויקט (תודה לצביה אלגלי). לסיכום הפרק, אנו בוחנים מה השימוש של גישה פילוסופית כמו SCOT עבור המנהל/ת האמורים לקבל החלטות הקשורות לניהול חדשנות. אני מקווה שהקוראים ישתכנעו שיש טעם להזהר מהכשלים הניהוליים שנוצרים כתוצאה מחשיבה דטרמיניסטית.

בימים אלו אני מתחיל לעבוד על היחידה השנייה של הקורס. להלן התיאור של היחידה בהצעת הקורס. ביחידה הזו האתגר שלי הוא הן לדון בהגדרות (משעמם את רוב הסטודנטים...) ולהציג את המינימום הנדרש על הנושאים של ניהול אסטרטגי ומושג המודל העסקי. אני בטוח שאחזור אליכם עם שאלות והתלבטויות בשבועות הקרובים. תודה, ולהתראות.

יחידה 2: חדשנות בארגון עתיר ידע

ביחידה זו פוגשים התלמידים מושגי יסוד הקשורים לניהול של טכנולוגיה וחדשנות: טכנולוגיה, חדשנות, פטנט, ארגון עתיר ידע, ארגון היי-טק, וכך הלאה. המושגים מובהרים תוך שימת דגש על ההבחנות הדקות בין מושגים קרובים. בהמשך, נדונים שני תחומים ניהוליים הקשורים להבנה של ניהול טכנולוגיה וחדשנות. התחום הראשון הוא תחום האסטרטגיה: מהי אסטרטגיה, ומהי החשיבות האסטרטגית של ניהול טכנולוגיה וחדשנות בארגונים עתירי ידע. התחום השני הוא מושג המודל העסקי: הכרת המושג, וההשפעה האפשרית של חדשנות על כל מרכיב של המודל העסקי.

חדשנות בישראל, והבלוג יוצא לחופשה

בתגובות לפוסט הקודם שאלה הילה קורן על המקום לדבר על תהליכים ארגוניים הקשורים לחדשנות. נושא זה יטופל, כמובן, ביחידות המתקדמות יותר של הקורס. ניתן לטעום על קצה המזלג כמה מהנושאים האלו בהרצאה קצרה שלי על ניהול חדשנות, שפנתה לציבור הרחב. אני שוב מודה לשאר המגיבים, הן בבלוג והן באמצעות אפיקים אחרים.

בשבועיים האחרונים כתבתי את הפרק שעוסק בחדשנות בישראל. האתגר הגדול ביותר היה לכתוב פרק שיהיה משמעותי גם עוד חמש או עשר שנים, כאשר ייתכן שהמצב של ישראל יהיה שונה. הפרק מורכב מסקירה הסטורית זריזה של חדשנות בישראל מקום המדינה ועד שנת 2000: ה"נס הכלכלי" עם קום המדינה, השפל שהחל ב-1973 וההתדרדרות עד אמצע שנות ה-80, ואז היפתחות של הכלכלה, הגברת המעורבות הכלכלה הגלובאלית, והשתלבות בפריצות הטכנולוגיות של אותה תקופה, ובעיקר מהפכת התקשוב. בשלב זה אנו נוגעים בנושא ההון האנושי של ישראל, ובהתאמתו לכלכלת המידע. נושא עובדי הידע יורחב ביחידה 2. אגב, למישהו יש מושג למה מקובל לתרגם את המושג knowledge economy ל"כלכלת המידע" ולא "כלכלת הידע"?

את החדשנות בישראל בעשור האחרון בחרתי לתאר באמצעות ה-global innovation index שמשווה בין החדשנות במדינות שונות בעולם. הוא מתאר ומדרג הן את תשומות החדשנות כמו הון אנושי, והן את התשואות כמו פטנטים, פרסום מאמרים מדעיים, או ייצוא של מוצרי היי טק. דיון במדד הזה מאפשר לבחון את ישראל לעומת מדינות אחרות, ולראות תחומים שבהם אנו חזקים ואחרים שבהם אנו חלשים יותר. מדד זה גם מדגים את הקושי למדוד את הדבר הערטילאי הזה שנקרא חדשנות (לא לדאוג: ביחידה 2 נגדיר למה *אנחנו* מתכוונים במושג חדשנות בקורס הזה!)

לסיום, אנו מסתכלים קדימה ומנסים לבחון את עתידה של ישראל כמדינה חדשנית, את החשיבות לקדם חדשנות לא רק בתעשיית ההיי טק, וכך הלאה. לצורך הדיון הזה אני נעזרתי רבות בדוחות של מוסד נאמן, ובעיקר דו"ח שלישי בסדרה שכותרתו "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל".

הפרק האחרון של היחידה יעסוק בנושא של "הבניה חברתית של טכנולוגיה" (social construction of technology) וישתמש כנראה בשתי דוגמאות שכבר הוזכרו בפוסטים קודמים: פרויקט ה-OLPC ופרויקט ייבוש החולה (שהציע שיזף). מצאתי הרבה חומר על ההסטוריה של ייבוש החולה, אך אם אתם מכירים חומר כתוב טוב על הנושא, אשמח לשמוע מכם.

בשבועות הקרובים אני אהיה בארצות הברית, במעבדה שאיתה אני עובד מזה שלוש שנים, ה- CollabLab. אני משער שאחזור לכתיבת קורס החדשנות כאשר אשוב באמצע אוגוסט.

תודה, וקיץ נעים!

חדשנות ברמת הפירמה: הזדמנות אבל גם איום

אני אתחיל במענה לתגובות לפוסט הקודם.

אלכס הציע תשובות נוספות לשאלה למחשבה, ותיקן טעות הקלדה שלי. תודה. ההערות אומצו. אלכס גם העיר שלא ברור לו מדוע חדשנות טכנולוגית לא יכולה לקרות ללא השפעתם של כוחות חברתיים. כדוגמה, הוא מצביע על העובדה שחידושים ישראליים רבים, לדוגמה צבאיים, מיוצאים לחו"ל. אני מבין את אי ההבנה, והיא תוצאה של העובדה שאני מגיש לכם תמצית של הפרק, ולא את כולו. הכוונה שלי הייתה שאם נבחן, לדוגמה, את הצלחת היצוא הבטחוני של ישראל, הצלחה זו היא תוצאה, בין השאר, של המצב הבטחוני בישראל, ושל התפיסה של מדינות אחרות את עוצמתה הצבאית של ישראל. יתרה מזו, ישנם כוחות פוליטיים וחברתיים חשובים שמעודדים צריכה של המוצרים הצבאיים האלו. אילו כוחות אלו לא היו פועלים, יתכן שהשוק למוצרים הבטחוניים האלו היה מצטמצם משמעותית.

הילה שאלה לגבי התיאוריה של רוג'רס ומדוע היא לא הוזכרה עדין. את צודקת. מודלים שונים שקשורים לדיפוזיה של חדשנות יטופלו ביחידה 7, אבל ייתכן שכדאי כבר להזכיר את המודל ביחידה 2.

בימים אלו סיימתי את הכתיבה של פרק ביחידה 1 שעסק בחדשנות מנקודת המבט של הפירמה הבודדת. המטרה של הפרק היא, שוב, לפרוש בפני הקוראים את המורכבות של החדשנות, ולסייג מעט את ה"הייפ" סביב חדשנות. בראשית הפרק נתקלים הקוראים בשתי פירמות שצריכות לקבל את ההחלטה האם לחדש או לא. אלו יצרניות רכב בשוק מאד מלאכותי, שעומדות בפני דילמת אסיר קלאסית: אם אחת מהן תשקיע בחידוש ספציפי, היא תשפר את מכירותיה על חשבון היצרנית המתחרה, אך אם שתיהן ישקיעו בחידוש, לא ישתנה מעמדן היחסי, המכירות לא ישתנו, ומלבד העובדה שהן השקיעו מיליוני דולרים בחידוש, מצבן ישאר ללא שינוי. דוגמה זו ממחישה לתלמידים את העובדה שעבור פירמות בודדות, הצורך לחדש הוא צורך תחרותי, ושללא תחרות הלחץ להשקיע בחידוש הוא נמוך. לעומת זאת, בסביבה תחרותית אין לפירמות ברירה אלא לחדש כדי לשמור על מעמדן. תודותי לד"ר ישי מעוז על הסיוע בבניית הדוגמה וחידוד הטיעון.

בהמשך הפרק התלמידים פוגשים את דילמת החדשנות מכיוון אחר, דרך סיפורן של שלוש פירמות. אחת מהפירמות היא חברת EMI (חברת המוזיקה הידועה) שהמציאה את הסורק הטומוגרפי הממוחשב, אך לא הצליחה לגרוף רווחים משמעותיים מהמצאה זו ששינתה את פני הרפואה המודרנית (אם כי הממציא כן זכה בפרס נובל...). הרווחים הלכו לפירמות אחרות, וכמובן לחולים שזכו לרפואה טובה יותר. הסיפור השני הוא סיפור ההצלחה העסקית של המחשבים האישיים של חברת י.ב.מ בשנות ה-80, הצלחה שלא התבססה על חידושים טכנולוגיים אלא על שימוש בטכנולוגיות קיימות, והעתקה של המצאות של חברות אחרות. הסיפור השלישי הוא סיפור ההצלחה של ממציאת הממתיק המלאכותי אספרטיים, שהצליחה להשיג רווחים עצומים על ידי שילוב של פטנט, סודות מסחריים ושיווק נכון. הלקח משלושת הסיפורים האלו הוא שרווחים מחידוש מגיעים לאו דווקא לפירמה המחדשת, אלא פעמים גם לחברות המחקות את החידוש, למתחרות, וללקוחות.

בשלב זה אני עובר לכתיבת תיאור קצר של החדשנות בישראל, "מדינת הסטארט אפ". ברוח הפרק עד כה, המטרה שלי היא להתגבר על ההייפ ולתת לקוראים תמונה מדויקת יותר של חדשנות בישראל. נכון לעכשיו, המקורות שלי הם:

1) נתונים השוואתיים של אינדקס החדשנות הגלובאלי מ-INSEAD
2) דו"ח ישראל 2028 של מוסד נאמן
3) זוג מאמרים של חוקרים ישראליים: Lach, Shiff, and Trajtenberg, 2008; Halevi-Davidov and Tishler, 2008
4) דו"ח בנק ישראל

אם יש לכם הצעות למקורות נוספים, אשמח לשמוע. אני מקווה להתחיל את הכתיבה בימים הקרובים.

לסיום, חוקרי החדשנות ביניכם עשויים להתעניין ב-CFP המסקרן הזה שנשלח על ידי פרופ' דב תאני. 

עד כאן להפעם. כרגיל, אשמח לשאלות, תגובות והצעות.

התרומה הכלכלית של חדשנות

לפני שאציג את הנושא של הפוסט הזה, אני רוצה להתייחס לתגובות שקיבלתי לפוסט הקודם.
ההצעות של שיזף, צביה והילה היו מצוינות. ההצעה של שיזף היתה המפתיעה ביותר: ייבוש החולה. מאד ישראלי, מאד לא "היי טק", ועיון בחומר המקוון על הנושא היה מרתק. את הנושא של טכנולוגיית למידה אני מכיר היטב, ונושא המיקרו-מימון הוא נושא מעולה, אם כי הביקורת עליו היא יחסית חדשה. אני בטוח שאציג את הנושא בקורס, אך אני לא בטוח שהוא בשל להצגה כנושא שנוי במחלוקת.
ספי אלכס ודורית שאלו שאלות כלליות יותר שעל כולן תתקבל תשובה עד סוף היחידה השנייה. אני אגדיר למה אני מתכוון כשאני אומר חדשנות, אסביר מדוע נושא היזמות (סטארט-אפים) הוא נושא שאני לא אטפל בו לעומק, ועל הנושא שדורית העלתה לגבי פער כלכלי/חברתי אני אדבר בפוסט של היום.
תודה לכל המגיבים, וגם לאלו שהעבירו את הקישור לבלוג לאחרים. סטטיסטיקת הצפיות של הבלוג היא יפה ומעודדת.

הפוסט של היום עוסק במבוא ליחידה, ובפרק הראשון של היחידה הראשונה. סיימתי טיוטה ראשונה של שליש ראשון זה של היחידה, והוא מוכן למשוב מכם.

היחידה נפתחת במבוא שנקרא "איך הפכה מדינת ישראל ל"מדינת סטארט אפ"? עיבדתי ראיון לניו יורק טיימס עם דן סניור, אחד ממחברי הספר הידוע Start Up Nation. מי שמכיר את הספר לא יופתע שגם הראיון הוא מאד חיובי ומתלהב. בסוף הראיון התלמידים נשאלים שאלות על הראיון: אי דיוקים, שגיאות, ואפילו האם מדינת ישראל שהם מכירים היא עדין מובילה בקנה מידה בינלאומי בתחום של טכנולוגיה וחדשנות (הרי גם ב-2020 הקורס הזה עדין יהיה פעיל...). אני מסביר לקוראים שהמטרה של היחידה היא לתת להם כלים לנתח טענות כמו הטענות של דן סניור, ושכלים אלו ישמשו אותם הן לבחינה של טענות בעד ונגד אימוץ חידושים בארגונים שלהם, הן לליבון הסוגיה של חדשנות בהקשרים רחבים יותר של החברה (חינוך, בטחון, בריאות, וכו'). לסיום, אני נותן שאלה למחשבה על מקרה "מהכותרות" שעוסק בהשקעה בחדשנות בתחום מרכזי (בטחון, רפואה, חינוך), ומבקש מהם לחשוב על שאלות שיש לבחון לפני שמאמצים חידוש כזה. למי שמעוניין בשאלה עצמה, אני אדביק אותה ואת התשובה בסוף הפוסט.

אחרי המבוא, אנו צוללים לנושא של "התרומה הכלכלית של חדשנות". פרק זה של היחידה הראשונה עוסק בקשר בין חדשנות לבין נושאים כמו צמיחה, תעסוקה, ותחרותיות. הפרק הזה נשען בעיקר על ספרות כלכלית שחקרה את התחום, והאתגר שלי הוא לספק לקוראים רקע מספיק כדי להבין את הנושא, בלי לגלוש לנושאים כלכליים שאינם נדרשים בקורס. כיוון שהרוב המוחלט של הקורס מתמקד בקבלת החלטות ברמת הפירמה או הארגון, נושאי ה"מאקרו" שקשורים לחדשנות הם רק נושאי רקע. מצד שני, חשוב לי שכבר בשלב זה הקוראים יתחילו לחשוב באופן ביקורתי על הנושא של תרומת החדשנות.חוץ מזה, כמעט כל ספר לימוד על חדשנות מתחיל בנושא הזה...  אני מקווה שהגרסה שלנו תהיה פחות פשטנית מהאופן שבו לרוב מוצג הנושא.

אחרי הצגת מושג הצמיחה הכלכלית, התלמידים לומדים על המהפכה התעשייתית, ועל המורכבות של הטיעון ההסטורי ש"המצאות כמו מנוע הקיטור ומנפטת הכותנה גרמו למהפכה התעשייתית" והובילו לצמיחה הכלכלית של אנגליה, ומאוחר יותר מערב אירופה. הם לומדים על החידושים הרבים של חברת וודג'ווד ששינתה את שוק מוצרי החרסינה והחרס באנגליה, ועל התגובות של בעלי המלאכה שנושלו מעבודתם (הלודים: Luddites). לאחר מכן, אנו רואים כיצד חידושים בתעשיית הרכב שינו כלכלות שלמות: ארה"ב בראשית המאה ה-20, ויפאן אחרי מלחמת העולם. גם כאן, התלמידים רואים שההסברים הפשטניים ("פורד המציא את פס הייצור ושינה את העולם") מסתירים מורכבויות לא מעטות.

הפרק ממשיך ודן בקשר בין חדשנות לבין תעסוקה. הפעם, הדוגמה היא "פרמיית ההשכלה": אותה פרמיה שיש לעובדים משכילים בעולם תעסוקתי שמאופיין בחדשנות. פרמיית ההשכלה מודגמת על ידי נתוני OECD על ההבדל בהכנסה בין בעלי תואר אקדמי לבעלי לחסרי תואר אקדמי (ההבדל הממוצע הוא $36K לעומת $53K, ובישראל הפער אף גדול יותר: מעל-50%).

אנו מסכמים את הפרק ואומרים שהקשר בין חדשנות לכלכלה הוא דו כיווני, ושחדשנות טכנולוגית לא יכולה להצליח ללא שינויים חברתיים, פוליטיים וארגוניים שמאפשרים לנצל את הטכנולוגיות, ושאותם כוחות חברתיים מושפעים, בתורם, מגורמים כמו צמיחה כלכלית ותעסוקה.

הפרק הבא של היחידה יעסוק בחדשנות ברמת הפירמה, וכותרתו כרגע היא "חדשנות ברמת הפירמה: הזדמנות ואיום", אבל הוא רק בשלבי כתיבה ראשונים.

אשמח לתגובות, שאלות והצעות על החלק הראשון. להלן אני גם מדביק את טיוטת השאלה הראשונה לחשיבה, ואת טיוטת "התשובה בסוף היחידה" לאותה שאלה.

_________________

שאלה 1:

חישבו על נושא שהיה בכותרות לאחרונה ושעסק בסוגיה של חדשנות באחד מהתחומים הבאים:

• שימוש במחשבים ו/או טכנולוגיות במערכת החינוך
• השקעה במערכת טכנולוגית יקרה במערכת הבטחון (מערכת הגנה או מערכת תקיפה)
• הכנסה של תרופה חדשה או טיפול חדשני לסל התרופות והטיפולים הממומנים על ידי המדינה

אלו שאלות יש לדעתכם לברר לפני שמתקבלת ההחלטה על הנושא?

(בגרסה המקוונת כל אחת מהדוגמאות תהיה מקושרת לדוגמה מן העיתונות המקוונת)

תשובה 1

ניתן לחשוב על שאלות רבות ומגוונות לגבי כל אחד מהנושאים. כמה מהשאלות הנפוצות הן:

1)    האם ניתן לפתור את אותה בעיה באמצעים טכנולוגיים אחרים?

2)    האם ניתן לפתור את אותה בעיה באמצעים שאינם טכנולוגיים?

3)    מה היא העלות של החידוש? במקרה של חידוש שיש לו הן עלות רכישה והן עלות אחזקה, מהי עלות האחזקה השנתית? מה יהיו העלויות עוד שנה? עוד שנתיים? עוד מספר שנים?

4)    מה אורך החיים של החידוש הזה? מתי אנו צופים שהוא יהפוך למיושן?

5)    מה הסיכויים שהחידוש לא יממש את הציפיות ממנו?

6)    האם רכישת החידוש מחייבת הסתמכות על גורמים נוספים לאחזקה ו/או תיקון? אם כן, מה יקרה אם אותם גופים יעלמו מהשטח?

7)    האם רכישת החידוש מחייבת השקעות נוספות בהדרכה? הכשרה? תשתיות? כח אדם?

8)    בהנחה שהתקציב הוא סופי ומוגבל, על חשבון מה תבוא ההשקעה בחידוש?

9)    האם יש גופים שכבר משתמשים בחידוש? מה משך הנסיון שלהם? ממה הם מרוצים, וממה הם לא מרוצים?

10)האם החידוש מוצג באופן מאוזן, או האם הוא מוצג כחידוש חסר תקדים שכמוהו לא נראה מעולם?

יחידה ראשונה - החשיבות החברתית של החדשנות

היחידה הראשונה של הקורס עוסקת בחשיבות החברתית של חדשנות. היחידה "בוחנת את ההשלכות החברתיות של חדשנות. חדשנות היא מרכיב חשוב  בכלכלה של כל מדינה, ובכלכלה של מדינת ישראל בפרט. היחידה בוחנת באופן ביקורתי את הטיעונים המקובלים בעד חדשנות, ומראה שלחדשנות פנים רבות. לאחר הצגת נתונים על חדשנות בישראל ודיון בנושא החדשנות בהקשר הישראלי, התלמידים פוגשים את גישת ההבניה החברתית של טכנולוגיה, ולומדים להעזר בה כדי לנתח את ההשלכות האפשריות של חדשנות על החברה."

יש לי שתי מטרות הראשיות ביחידה הזו: ראשית לדון, כמו כל קורס העוסק בניהול של חדשנות, בתרומה החשובה של חדשנות לחברה.שנית, לפתח אצל הקוראים/תלמידים את הגישה הביקורתית כלפי חדשנות (ובכלל). הרי לא כל חדשנות טובה, ולא כל טכנולוגיה מקדמת את החברה.

התייעצות עם קולגה שלי, ד"ר ישי מעוז (כלכלן באו"פ) חידדה אצלי את התובנה שטיעונים כלכליים על חשיבותה של החדשנות (מגבירה את הצמיחה, משפרת את התעסוקה, וכו') הם פשטניים. כמעט כל ספר לימוד בתחום מתחיל איתם, אבל אלו לרוב טיעונים די חלשים. הפתרון שלי הוא לשלב בין דיון בתרומה של חדשנות, לבין הטיעונים נגד (לדוגמה, סיפור ה-Luddites).עוד על זה, בפוסטים אחרים.

מה שאני מחפש, בשלב זה, זה דוגמה ("קייס") טובה להדגים את המורכבות של הקשר בין חדשנות לבין תרומה לחברה. המקרה שאני חשבתי עליו זה דוגמת "מחשב ה-$100", או כפי שהפרויקט נקרא One Laptop Per Child (קישור). פרויקט מרתק, אבל גם שנוי במחלוקת (המחלוקת מתוארת היטב במאמר הזה מתוך ה-Communications of the ACM. יש ברשת חומרים מצוינים שבהם מתוארים יעדי הפרויקט, וניתן לראות עד כמה המציאות שונה מהתכנון, בעיקר בגלל חוסר רגישות של מובילי הפרויקט לנושאים תרבותיים וחברתיים. הפרויקט הזה גם מדגים את ההבדל בין רעיון/המצאה, לבין חדשנות, שזה המימוש של ההמצאה בשטח. פן מעניין נוסף של הפרויקט זה שהוא הוביל לפיתוח של קטגוריית מוצרים חדשה לחלוטין, ה-netbooks, קטגוריה שהתעשייה נדחפה אליה במידה מסוימת "בעל כורחה".

החסרון הראשי של דוגמת ה-OLPC זה שהיא עכשווית מדי. אני מעדיף להשתמש בקורס בדוגמאות "קלאסיות" יותר, דוגמאות שכבר "התייצבו" ולא ימשיכו להשתנות בשנים הבאות. צריך לזכור שאני כותב ספר שרק יצא לאור עוד יותר משנתיים, ושחיי המדף שלו אמורים להיות ארוכים. אם יש לך הצעות/רעיונות לדוגמאות קלאסיות יותר של חדשנות שהתרומה החברתית שלה הייתה שנויה במחלוקת, אבל שגם מדגימה בבירור את ההבדל בין הרעיון הראשון (ההמצאה/הרעיון), לבין המימוש שלו בשטח, אני אשמח לשקול להחליף את הדוגמא. יש רעיונות?

פוסט ראשון

שלום,

בלוג זה מלווה את פיתוח הקורס "ניהול טכנולוגיה וחדשנות" (Technology and Innovation Management). המטרה של הבלוג היא לשתף קבוצה של אנשים שהביעו עניין בפיתוח הקורס, בשלבי הפיתוח השונים. אין חדשנות בלי פתיחות, ומטרת הבלוג הזה היא לפתוח את פיתוח הקורס לכל מי שיוכל לתרום.

כמו חידושים רבים אחרים, גם הקורס הזה מפותח תחת אילוצים רבים שנגזרים מתהליך פיתוח הקורסים באו"פ, מקהל היעד שלנו, מאורך הקורס, אופי ההוראה, וכך הלאה. אני לא מתכוון לשעמם אתכם בכל האילוצים האלו, אלא אם כן לא תהיה ברירה :-) 

בקיצור נמרץ, המדובר הוא על קורס לתואר ראשון, שיהיה פתוח לכל תלמיד, ללא כל דרישות ידע מוקדמות. בחרתי לא לדרוש דרישות מוקדמות כדי שגם תלמידים שאינם תלמידי ניהול יוכלו להנות מהקורס. מבחינתי, גם בוגרת מדעי המחשב שתגיע למחלקת מו"פ בארגון, או בוגר תקשורת שיועסק בתפקיד יחסי ציבור, או בכלל כל בוגר שלנו שמתכוון לעבוד בארגון עתיר ידע, ירויחו מהכרות עם עקרונות של ניהול חדשנות, ויבצעו עקב כך את תפקידם באופן טוב יותר.

הקורס יתבסס על עשר יחידות לימוד:

חלק ראשון: מושגי יסוד בניהול טכנולוגיה וחדשנות
    יחידה 1: החשיבות החברתית של חדשנות
    יחידה 2: חדשנות בארגון עתיר ידע
    יחידה 3: ידע ומערכות מידע בארגון עתיר הידע
חלק שני: חדשנות ממוקדת בארגון עתיר הידע
    יחידה 4: טכניקות התמקדות ניהולית
    יחידה 5: שיפור תפוקה בארגון
    יחידה 6: קיצור זמני תגובה בארגון
חלק שלישי: היבטים אסטרטגיים וניהוליים של טכנולוגיה וחדשנות
    יחידה 7: דיפוזיה של חדשנות
    יחידה 8: ניהול אסטרטגי ממוקד מדדים
    יחידה 9: תהליכים ארגוניים ממוקדי חדשנות
    יחידה 10: ניהול משאבי אנוש ממוקד חדשנות
חלק רביעי: ניהול אסטרטגי ממוקד של טכנולוגיה וחדשנות

מטרת הקורס היא "להעניק לבוגריו כלים בסיסיים הקשורים לנושא של ניהול טכנולוגיה וחדשנות, כדי לאפשר להם להיות עובדי ידע אפקטיביים יותר. הקורס מתמקד בכלים שמאפשרים לעובדי ידע, הן בדרגים הזוטרים, הן בדרגים הבכירים, לדעת מה הן ההשלכות של טכנולוגיה וחדשנות על הסביבה שבה הארגון פועל. עובדי ידע כאלו מסוגלים לקבל החלטות שיאפשרו לארגון לשגשג על יד ניהול נכון של הטכנולוגיה והחדשנות."

עד כאן לפוסט הראשון. בפוסט הבא אני אתחיל עם השאלות...

אגב, אני מתכוון להגיע ל-innovation2011 un-conference ביום שני הקרוב באוניברסיטת בן גוריון. מה אתכם? 

תודה,

יורם